המופע יתקיים ביום שני, 20 בדצמבר, בשעה 16:00, במרכז המוסיקה משכנות שאננים, ירושלים.

רעות ונטוררו | מצו־סופרן

חגי יודן | פסנתר

אלכסנדר אוריה בוסקוביץ׳ (1964-1907): הינך יפה רעייתי (1949) (מילים: מתוך ״שיר השירים״)

נועה גיא (נ. 1949): שיר השירים (1989) (מילים: יונתן רטוש)

ארטור גלברון: (1985-1913): שלוש תפילות (1959)

1. ווקאליזה  2. הללויה  3. אמן (מתוך שישה הדרנים לפסנתר סולו (1952-1943)

האיא מוסטפה: (נ. 1998): בלי קשר (2020) (מילים: תהילה חכימי)

ניקה קושניר: (נ. 1987): שתי קונכיות (2020) (מילים: ט. כרמי)

ארטור גלברון: מתוך שישה הדרנים לפסנתר סולו

עידו רומנו: (נ. 1987): ילדי זמן גפן (2020) (מילים: רבי ישראל נג׳ארה)

ורדינה שלונסקי: (1990-1905): מקצה הארץ אליך אקרא (מילים: תהילים ס״א)

ארטור גלברון: מתוך שישה הדרנים לפסנתר סולו

פאול בן־חיים: (1984-1897):  שלושה שירים (1938) (מילים: מתוך ״שיר השירים״)

1. אני חבצלת השרון / 2. שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני / 3. קול דודי הנה זה בא

ארטור גלברון: מתוך שישה הדרנים לפסנתר סולו

הֶבָּה סדראן: (נ. 1999): אהבת אב – Father’s Love (2020) (מילים: נור בילאן)

ידידיה אדמון: (1982-1894): מה דודך מדוד (מילים: מתוך ״שיר השירים״)

                                        אני לדודי איומה (מילים: פיוט מן המאה ה-10)

אלכסנדר אוריה בוסקוביץ׳: הינך יפה רעייתי (מילים: מתוך ״שיר השירים״)

רעות ונטוררו | מצו־סופרן
רעות היא בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים והקונסרבטוריון המלכותי בהאג. שרה כסולנית באולמות הקונצרטים החשובים ברחבי־אירופה תחת שרביטם של מנצחים כגון: סר סיימון ראטל, סטפנו מונטנרי, טון קופמן ואחרים. רעות הוזמנה לתכניות יוקרתיות למוסיקאים צעירים בפסטיבל אמברונה, פסטיבל אקס־אן־פרובנס ופסטיבל לוצרן. היא נבחרה לאנסמבל הזמרים הצעירים של התוכנית "פבריקה" בבית־האופרה ברומא ושם ביצעה מגוון תפקידים על בימת התיאטרון. לאחר מכן, שרה תפקידים ראשיים בתיאטרון של ביל סולוטורן בשווייץ, בבית האופרה בסנט־אטיין בצרפת ובבית־האופרה מאסימו פאלרמו באיטליה, ואף שבה לבימת בית־האופרה ברומא. על בימות הקונצרטים בישראל הופיעה כסולנית עם התזמורות הקאמרית הקיבוצית, סימפונט רעננה, הקאמרטה הישראלית ירושלים ועם אנסמבל מיתר. בימים אלה מקליטה רעות את האלבום הראשון באנתולוגיה המוקדשת לשיר הישראלי האמנותי בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית. היא משתפת פעולה דרך קבע עם מלחינים בני־זמננו וביצעה בבכורה יצירות ותפקידים אופראיים שכתבו במיוחד עבורה אלה מילך־שריף, עודד זהבי, חנה אג׳יאשוילי, פביה סנטקובסקי, טליה עמר, נדב כהן, סטלה לרנר ועוד. בעונה הקרובה תבצע רעות בכורה לפיוטים פרי עטו של עודד זהבי עם תזמורת סימפונט רעננה, וכן תשוב לבית־האופרה של סנט־אטיין. היא זוכת מלגות מטעם קרן התרבות אמריקה־ישראל, קרן רונן, קרן בוכמן־היימן והמכון הישראלי לזמרה אמנותית.

חגי יודן | פסנתר
פסנתרן, ווקאליסט, צ׳מבליסט ומלחין. חגי מקדיש את רוב פועלו להקלטות ומבצע קשת רחבה של סגנונות. המוסיקה הישראלית, על גווניה, קרובה במיוחד לליבו ובימים אלה הוא מקליט אלבום שיציג מעל 200 יצירות, כל אחת באורך דקה בדיוק, מאת מלחינות ומלחינים ישראלים – מכל הסגנונות והדורות. בנוסף – הוא עובד על אלבום המוקדש לשיר הישראלי האמנותי, עם רעות ונטוררו, איתה הוא משתף פעולה מעל לעשור. עוד בדיסקוגרפיה של חגי: מכלול האינטרמצי לפסנתר מאת ברהמס, הסונטה לשני פסנתרים מאת מוצרט (עם דן אטינגר), אלבום משירי סטלה לרנר (עם שרון רוסטורף־זמיר) ועוד. אלבומים עתידיים יציגו את מכלול היצירות לצ׳מבלו מאת ראמו, הפנטזיות לפסנתר מאת שוברט, שירי מיוזיקל וגוספל, הבלדות של שופן וברהמס, ויצירות לצ׳מבלו ואלקטרוניקה.

האיה מוסטפה:
פסנתרנית ומלחינה מהכפר דלית אל־כרמל שעל הר הכרמל. החלה את לימודי הפסנתר בגיל שבע בדליה והמשיכה בקונסרבטוריון דוניה ויצמן בחיפה אצל נינו אלאשוילי. בגיל 19, חזרה ללמוד בדליה ובאפריל השנה החלה ללמד פסנתר במרכז יסמין למוסיקה בדלית אל־כרמל. האיה היא בעלת תואר ראשון במוסיקה מאוניברסיטת חיפה וכיום סטודנטית לתואר שני בקומפוזיציה.

על השיר "בלי קשר":
התחברתי לאופן כתיבת הטקסט, בו מציגה המשוררת נושא חזק ונוגע דרך מילים מעטות. ביצירות שאני מלחינה, וביצירה הזו בפרט, זה הרעיון שאני מנסה לבטא.

ניקה קושניר:
מלחינה ואקורדיוניסטית. בגיל שלוש עלתה ארצה מאוקראינה וגדלה בנוף הגליל, נצרת עילית לשעבר. כיום, מתגוררת בחיפה. ניקה היא בעלת תואר ראשון במוסיקולוגיה ותיאטרון מאוניברסיטת תל אביב. למדה אקורדיון בצרפת בבית־הספר לאקורדיון Cnima Jacques Mornet, ולאחר שובה ארצה – אצל אמיל אייבינדר. בעלת תואר שני בחינוך מוסיקלי וכיום כותבת תזה במסגרת לימודים מתקדמים בקומפוזיציה באוניברסיטת חיפה. יצירתה ״משרד הבריאות מודיע״ לקול ופסנתר (הלחנה של הנחיות משרד הבריאות בתקופת הסגר הראשון) בוצעה בחג המוסיקה הישראלית 2020 בביצוע זמרת הסופרן ניבה אשד והפסנתרנית אנסטסיה סדומסקי. בין יצירותיה: ״תשעה מצבי רוח לרביעית מיתרים״, ״טרגיקומדיה לבסון סולו״, ״clarinet et piano״ והשיר ״מחבואים״ למילים מאת המשורר ט. כרמי לקול ופסנתר.

על השיר "שתי קונכיות":
מילות השיר נשמעו בראשי כמוסיקה כשקראתי אותן. בהלחנה ניסיתי לבטא את המוסיקה שבמילים עצמן, את השתיקות שבין המילים ואת השקט הדרוש כדי להקשיב.

עידו רומנו:
יליד בית שמש, בוגר תארים ראשון ושני בקומפוזיציה מהאקדמיה למוסיקה  ולמחול בירושלים – תלמידם של ארי בן־שבתאי, ינעם ליף ובעז בן־משה. יצירותיו מבטאות באופן מקורי מפגש וחיבור מעמיק בין מסורות ותרבויות מוסיקליות מן העבר לבין אסתטיקות בנות־זמננו. כתיבתו מאופיינת בעושר הרמוני, מרקמי ותיזמורי לצד שימוש במלודיה כקו מנחה. יצירותיו נוגנו ע״י מיטב הגופים המבצעים בארץ, וביניהם: אנסמבל המאה ה־21, אנסמבל מיתר, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, סימפונט רעננה ועוד. בשנת 2018, נבחר עידו להשתתף בתוכנית ייחודית למלחינים ע״ש אנדרי פנופניק של התזמורת הסימפונית של לונדון שבמסגרתה נוגנה יצירתו ״Pleated Mist״. יצירתו ״Kinesis״ בוצעה ע״י ההרכב הייחודי המיקרוטונאלי MikroEnsemble מפינלנד, כחלק מפסטיבל למוסיקה חדשה. עידו זכה שנתיים ברציפות בפרסים ראשון ושני במסגרת תחרות הקומפוזיציה על שם מרק קופיטמן. כמו כן, קיבל את פרס נשיא האקדמיה לשנת 2016־2015. לצד הלחנה של מוסיקה עכשווית, הוא מתמחה במוסיקה טורקית קלאסית – ובפרט בביצוע בכלי־הפריטה טנבור. עידו מתגורר בקיבוץ צרעה, נשוי באושר למאיה ואב לרוני ולנועם.

על היצירה "ילדי זמן גפן":
היצירה נולדה ונכתבה בעקבות הפיוט מאת נג׳ארה אשר משך אותי אל תוכו מן הרגע הראשון. הטקסט מיוחד ושונה מהפיוטים המקובלים, שכן הוא עוסק ברובו בתיאור אכזריותו ושרירותיותו של המוות. עושר הדימויים, משחקי המילים ומיצלולן, ובעיקר צירוף המילים הפותח עורר בי תמיהה אך גם סקרנות להבין את המשמעות העמוקה יותר של הטקסט. ההבנה הולידה את הבחירה לשלב את המוסיקה והטקסט באופן דינמי, כך שהמוסיקה משתנה באופייה בהתאם לטקסט באופן מיידי, עד שנדמה כי היא חלק הטקסט עצמו. בד בבד, האתגר היה ליצור שפה אחידה הקושרת את הכל לכדי יצירה אחת, על אף שינויי האופי בין בית אחד למשנהו. היצירה נכתבה בעקבות הזמנה של המכון למוסיקה ישראלית לכתיבת יצירה בעלת נושא ליטורגי, עבור סדרת תקליטורים של יצירות ווקאליות בביצועה של רעות ונטוררו.

הֶבָּה סדראן:
נולדה בבית נוצרי מוסיקלי ולמדה נגינה בפסנתר מגיל צעיר. לאחר כמה שנים, חדלה מלהתמקד במוסיקה קלאסית, התרכזה בנגינה ״מִשמיעה״ והחלה לנגן בכנסיות בפטיסטיות בכפר כנא והאיזור. הבה סיימה לימודי תואר ראשון במוסיקה ובייעוץ והתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. היא ממשיכה את לימודיה לתואר שני בקומפוזיציה.

על השיר "אהבת אב":
אני כותבת שירים מאז לימודיי בבית־הספר, כדרך להביע את עצמי ואת רגשותיי, ובין היתר על ישוע המשיח ומערכת היחסים שלי עימו. דרך המוסיקה – אני מנסה לבטא את האמת שלי: כיצד דמותו של ישוע שינתה את כל חיי והייתה תמיד לצידי למרות הכל. את מילות השיר כתבה בת־דודתי נור ובו היא כותבת על אלוהים כאָב. התאהבתי בטקסט והלחנתי אותו.

כותבת המשוררת נור בילאן: נולדתי בבית משיחי מאמין ודמות ישוע המשיח הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מחיי. בשבילי הוא לא מסמל דת של ציוויים – אלא מערכת יחסים אישית. השיר מציג את אמונה זאת ואת מה שחוויתי בדרכי. השיר מגשים את דמות אלוהים כדמות של אב, האוהב את ילדיו ללא תנאים, מקבל את כולם, וקורא לכל בני־האדם לסעודה על שולחנו – שם שוכנות אהבה, שמחה ושלווה עד אינסוף.