המופע יתקיים ביום חמישי 23 בדצמבר בשעה 16:00 בסטודיו אנט, קריית המלאכה, רחוב שביל המרץ 2, תל אביב.

מנצח: גיא פדר

יאיר קלרטג:
"וילה בג'ונגל" לחמישייה

מנחם צור:
"שיחות מספר 15" לצ'לו ולפסנתר

אריה שפירא:
"אכטונג רפונזל" לקול ולאנסמבל
פרטיטה לכינור וצ'לו
"קונציון" לבסון סולו
"ג'ינגל" לחליל, לכינור ולפסנתר

מנחם צור:
"סקסטט פרוע" לאנסמבל

אנסמבל מיתר:
קול – רעות ונטוררו | חליל – ענת נצרתי | קלרינט – יונתן הדס | בסון – נדב כהן
כינור – טליה הרצליך | צ'לו – יוני גוטליבוביץ' | פסנתר – עמית דולברג

טכנאי סאונד – דוד לוריא

עבור חג המוסיקה 2021 איגד אנסמבל מיתר שבע יצירות, מפרי עטם של שלושה מלחינים, שבוצעו בבכורה על ידי האנסמבל לאורך שנות פעילותו. שש מתוך שבע היצירות נכתבו במיוחד עבור האנסמבל, ועל ידי ביצוע היצירות ביחד, בתכנית אחת, מבקש האנסמבל להתחקות אחר תהליך העבודה והיצירה המשותפת של האנסמבל עם המלחינים כפי שהתפתח לאורך השנים. דרך שפתם המוזיקלית האישית והמגובשת מציגים קלרטג, שפירא וצור (שחוגג השנה את יום הולדתו ה-80) ריבוי סגנוני שבא לידי ביטוי לא רק בעשייה המוסיקלית של אנסמבל מיתר, אלא גם בעושר ובמגוון של המוזיקה הישראלית של תחילת המאה ה-21.

אריה שפירא:
נולד בקבוץ אפיקים. ב-1947 עבר עם משפחתו לפתח-תקווה. למד פילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב (1965-1962), וכן באקדמיה למוסיקה בתל אביב (1968-1963). מוריו באקדמיה למוסיקה היו מרדכי סתר, אבל ארליך, עדן פרטוש, ארטור גלברון, גארי ברתיני, ועוד. אריק שפירא כתב מוסיקה אקוסטית, מוסיקה אלקטרונית, ויצירות המשלבות בין מוסיקה אקוסטית לאלקטרונית. עם יצירותיו האקוסטיות נמנית מיסה ויווה (1977) להרכב סימפוני גדול בתוספת הרכב רוק. היצירה בוצעה בפסטיבל ISCM בגרץ בשנת 1982. בין יצירותיו האלקטרוניות: משפט קסטנר (1993-1990) – אופרה אלקטרונית, שאינה מיועדת לביצוע בימתי, המבוססת על הפרוטוקולים של המשפט מ-1954. דוגמאות ליצירות המשלבות בין מוסיקה אקוסטית ואלקטרונית: החלפות (2007), שנכתבה עבור אנסמבל 'מיתר' ובוצעה על ידו; מסעות אורידיקה (2009), לקול חי, לקול מוקלט ולאנסמבל מיתר. אריק שפירא היה ממייסדי החוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה ב-1997, בו לימד עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2014. הוא היה חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (1986); פרס ישראל לקומפוזיציה והוראה (1994); ופרס אקו"ם על מפעל חיים (2012).

על זהירות רפונצל:
"זוהי היצירה הראשונה שכתבתי עבור אנסמבל מיתר המורכב משישה כלים בתוספת מצו-סופרן. הטקסט לקוח מאגדות האחים גרים. סיפורי האחרים גרים מוזרים, דוחים, אכזריים, מקוממים וחסרי רחמים. החומר המוזיקלי לקוח מבאך, בטהובן, שוברט וווגנר. השתדלתי להתעלל וללעוג להם. ביקשתי מהזמרת לשיר שיר ילדים תמים ונאיבי".

מנחם צור:
מנחם צור נולד בשנת 1942 בתל אביב. הוא בוגר האקדמיה למוסיקה  ולמחול  בי-ם. המשך לימודיו היה בארה"ב במוסדות: מנס קולג', שרה-לורנס קולג' ואוניברסיטת קולומביה שם השלים תואר דוקטורט ב-1975 ומאז ועד 2011 היה חבר בסגל האקדמיה למוסיקה ולמחול בי-ם כפרופ' במקצועות התאוריה וההלחנה. הוא לימד גם בניו יורק: באוניברסיטת קולומביה, בקווינס קולג' וב NYU.  בין מוריו שהשפיעו על דרכו כמלחין וכמחנך הוא מציין את מריו דוידובסקי ואת קרל שכטר. צור כתב עד היום למעלה מ-180 יצירות בכל הז'אנרים הקוליים והכליים: מוסיקה קאמרית (כולל 5 רביעיות מיתרים), מוסיקה לבמה ומחול, מוסיקה אלקטרונית, שלוש אופרות, 10 סימפוניות, 18 קונצ'רטי לכלי סולו ותזמורת. בשנת 2001 העניקה לו אקו"ם פרס למפעל חיים ובאותה שנה אף קיבל את פרס ראש הממשלה להלחנה. פרס ראש הממשלה הוענק לו בשנית בשנת 2010. פרסים אלה מצטרפים לשורה ארוכה של פרסים שהוענקו לו בעבר וביניהם: כמה פרסי אקו"ם ופרס גוגנהיים (האמריקאי) בשנת 1981.    כל יצירותיו יוצאות לאור בארץ ובחו"ל והן זוכות לביצועים של אנסמבלים ותזמורות בארץ ובעולם. בין התפקידים הציבוריים שמילא: יו"ר איגוד הקומפוזיטורים, ראש חוג ודיקן בפקולטה לקומפוזיציה באקדמיה בי-ם. פרופ' צור היה חבר בוועדת מל"ג למינוי פרופסורים במדעי הרוח. הוא מרצה בארץ ובחו"ל בהזמנת אקדמיות ואוניברסיטאות בנושאי מוסיקה עכשווית ומוזמן לפורומים של שיפוט בינלאומי לקומפוזיציה.  מנחם צור הנו פרופ' אמריטוס של האקדמיה למוסיקה ולמחול בי-ם, מתגורר בירושלים. הוא נשוי ואב לשניים, סב לארבעה.

על היצירות:
"כפי שציירים רבים יוצרים מודלים קטנים קודם שיעלו אותם על בדים בעלי מימדים גדולים, כך גם הסדרה שלי, שיחות ,מלווה אותי לכל אורך חיי כמלחין בהיותה מעבדה, מאגר של ניסיונות בפרמטרים של המוסיקה: מלודיה קצב, הרמוניה, גוון. לעיתים אני מוצא עצמי משתמש בעקרונות שלמדתי מ"שיחות" אלה תוך הקרנתם על יצירות חדשות אחרות ורחבות-מימדים; לא מדובר בעיבודים של השיחות המקוריות, או ציטטות, אלא בשימוש בפיסות מידע שנולדו לחיים חדשים מתוך מבחנות ניסיוניות של ה"שיחות". האתגר הגדול בשיחות (וביצירות הנולדות מהן) הוא להתעלות מעל היסוד ה"תרגילי" שברקע והנסיון לצבוע את החומרים שלהן במטען רגשי של חופש רתמי וארטיקולטיבי, אשר מסווה לחלוטין את חומר הרקע שהוליד את היצירה. ביצירה זו, שיחות מס' 15 לצ'לו ופסנתר (2019), הונחיתי ע"י מערכת אקורדים שהוכנה מראש (מתוך סדרת צלילים דודקפונית)  כדי לבחון את אפשרויות השיבוץ שלה לכדי שפה הרמונית הומוגנית.  משך זמן של כל פרק – כ 4 דקות. זוהי "מבחנה" שהיא יצירה עצמאית קצרה."

" סקסטט פרוע (FREE SEX-TET) נכתב בשנת 2009-10 עבור אנסמבל מיתר. זו יצירה בפרק אחד. שם זה ניתן לו בשל הכיתוב המשעשע באנגלית. הכותרת מבטאת את הזיווגים של מערכות צלילים.  כמו בכל יצירותי, גם כאן אני מתנסה ביסודות אקוסטיים חדשים (עבורי). הפעם הוספתי לשפתי ההרמונית מבנה של מערכות מרווחים שאף שיש ביניהן שוני רב יש ביניהם גם הרבה מן המשותף. תיאוריה זו נקראת NETS-K. היה ברור לי שכדי לבחון את התיאוריה החדשה בסביבה פרקטית של יצירה שיש לה ריגושיים מוסיקליים יהיה עלי להתגבר על החזות ה"אקדמית" הבודקת ב"רצינות" את המערכות המלומדות. ולכן החלטתי ליצור קטע בעל חזות משוחררת ופרועה ברוח ג'אז וזאת כדי לאזן את התופעות ה"מחושבות" שביסוד הקומפוזיציה. כמו יצירתי CARTOONS שקדמה לזו, הסקסטט מכיל יסודות "בלתי מכופתרים" כגון הצללות מתחום ריקודי STEPS. ארבע נקישות על קופסה מכריזה על הפתיחה וחוזרות כמוטיב "התנעה מחודשת" בלב היצירה. "

יאיר קלרטג:
יאיר קלרטג הוא מלחין ישראלי המתגורר בתל אביב. למד הלחנה באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר למוסיקה בבזל (שוויץ) ובאוניברסיטת קולומביה (ניו יורק). יצירותיו בוצעו ע"י הרכבים כגון קלאנגפורום וינה, אנסמבל מודרן, תזמורת הרדיו של ברלין, תזמורת הרדיו של וינה, התזמורת הקאמרית של מינכן, התזמורת הפילהרמונית של וורצלב, טוקיו סינפונייטה, התזמורת הקאמרית של ז׳נבה, אנסמבל רשרש, אנסמבל מוזאיק, אנסמבל לינאה, אנסמבל "מיתר", "ניקל", אנסמבל המאה ה – 21 ואחרים. זכה במספר פרסים ומלגות, ביניהם פרס סימנס, פרס הקומופזיציה של העיר שטוטגרט, פרס אירינו ה – 31, פרס הנרי לזרוף, פרס New Classics, פרס ראש הממשלה למלחינים ופרס אקו"ם. יצירותיו יוצאות לאור בהוצאת Ricordi.

על היצירה:
היצירה נכתבה בשנת 2014 במהלך המלחמה בעזה סביב הרהורים על ה״נורמליות״ של החיים תחת כיפה בלתי נראית של טילים מיורטים. הביטוי המוזיקלי של המחשבות האלו הוא באינטראקציה בין שני סוגי חומרים ודרכי התפתחות ביצירה – אלמנטים שמתפתחים באופן אורגני ואיטי (בעיקר בחלקים האיטיים באמצע היצירה) אל מול אלמנטים מוזיקליים ״מתורבתים״ המופיעים באופן מלאכותי ואובססיבי – סולמות יורדים בפתיחה, ואקורד רה מג׳ור לקראת הסיום.

אנסמבל מיתר: 
אנסמבל מיתר הוקם בשנת 2004 על ידי הפסנתרן עמית דולברג, המנהל אותו לכל אורך שנות פעילותו. האנסמבל הפך לאבן פינה בסצנת המוסיקה הקאמרית בארץ, ולצד הופעות בפסטיבלים וסדרות מוסיקה יוקרתיות בחו"ל מקיים סדרת קונצרטים עצמאית ואת פסטיבל CEME. אנסמבל מיתר זכה בפרס בנימיני ובפרס פרטוש מטעם משרד התרבות, בפרס לנדאו מטעם מפעל הפיס ובפרס Coups de Cœur מטעם האקדמיה Charles Cros בצרפת לאלבום מצטיין במוזיקה עכשווית בשנת 2018.  כמו כן, הוא זוכה לשבחים ולביקורות נלהבות בארץ ובעולם. עם האולמות והפסטיבלים בהם הופיע ניתן למנות את ה-Purcell Room בלונדון, פסטיבל ברייטון, מרכז פומפידו ופסטיבל ManiFeste בפאריס, הביאנלה של ונציה, ה-BKA וה-Radial System בברלין, הקונסרבטוריון ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה, אולם המלחינים בסנט פטרסבורג, 92Y בניו יורק, מרכז באנף בקנדה ועוד. פרויקט תדרים, אנסמבל העתודה של מיתר, זוכה להצלחה גדולה והיקף פעילותו בארץ ובחו״ל עולה מדי שנה. החל מאוקטובר 2017 מתקיימת התכנית כמסלול לתלמידי תואר שני מצטיינים באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. תקליטורים של מיתר יצאו לאור בלייבלים Verso, NEOS, Souphir ובמכון למוזיקה ישראלית. האנסמבל הקליט דיסק פרופיל למלחינים ראובן סרוסי, פביאן פאניסלו, ינעם ליף, עמוס אלקנה, איל אדלר ולמלחין הבית של האנסמבל, פיליפ לרו. מנצח הבית של האנסמבל הוא פייר-אנדרה ואלאד. האנסמבל משמש כאנסמבל הבית של סטודיו אנט, האולם החדש של עמותת פליציה בלומנטל בדרום תל אביב. אנסמבל מיתר זוכה לתמיכת הקרן ע"ש אדל וג'ון גריי, מר דן יקיר, משפחת גבעול והלן קונוואי.

מנצח – גיא פדר:
המנצח גיא פדר חולש על תחומים מגוונים בעולם המוסיקה הישראלי מהחינוך המוסיקלי ועד אולמות הקונצרטים בארץ ובעולם. פדר כיהן כמנצח הבית של אנסמבל מיתר וכמנצח הבית של התזמורת הקאמרית הישראלית. כיום גיא הוא מנהלה המוסיקלי של העמותה לחינוך מוסיקלי בקרית אונו, התזמורת הסימפונית תלמה ילין ותזמורת בני הקיבוצים. גיא מוזמן בקביעות לנצח על תזמורות ואנסמבלים מובילים ביניהם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הסמפונית ירושלים. מלמד ניצוח תזמורת באקדמיה למוזיקה ומחול על שם רובין בירושלים. זוכה מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל לניצוח תזמורת ,זוכה מלגת ממשלת דנמרק ומלגת האמנים ע"ש תאודור אלפרד כריסטיאן ומלגת קרן גראמקס של איגוד המנצחים הדני.

רעות ונטוררו:
רעות ונטוררו היא בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים והקונסרבטוריון המלכותי בהאג. שרה כסולנית באולמות הקונצרטים החשובים ברחבי אירופה תחת שרביטם של מנצחים כגון: סר סיימון ראטל, סטפנו מונטנרי, טון קופמן ואחרים. רעות הוזמנה לתכניות יוקרתיות למוזיקאים צעירים בפסטיבל אמברונה, פסטיבל אקס־אן־פרובנס ופסטיבל לוצרן. היא נבחרה לאנסמבל הזמרים הצעירים של התוכנית "פבריקה" בבית האופרה ברומא ושם ביצעה מגוון תפקידים על בימת התיאטרון. לאחר מכן, שרה תפקידים ראשיים בתיאטרון של ביל סולוטורן בשווייץ, בבית האופרה בסנט־אטיין בצרפת ובבית האופרה מאסימו פאלרמו באיטליה, ואף שבה לבימת בית האופרה ברומא. על בימות הקונצרטים בישראל הופיעה כסולנית עם התזמורות הקאמרית הקיבוצית, סימפונט רעננה, הקאמרטה הישראלית ירושלים ועם אנסמבל ״מיתר״. בימים אלה מקליטה רעות את האלבום הראשון באנתולוגיה המוקדשת לשיר הישראלי האמנותי בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית. היא משתפת פעולה דרך קבע עם מלחינים בני־זמננו וביצעה בבכורה יצירות ותפקידים אופראיים שכתבו במיוחד עבורה אלה מילך־שריף, עודד זהבי, חנה אג’יאשוילי, פביה סנטקובסקי, טליה עמר, נדב כהן, סטלה לרנר ועוד. בעונה הקרובה תבצע רעות בכורה לפיוטים פרי עטו של עודד זהבי עם תזמורת סימפונט רעננה, וכן תשוב לבית האופרה של סנט-אטיין. היא זוכת מלגות מטעם קרן התרבות אמריקה־ישראל, קרן רונן, קרן בוכמן־היימן והמכון הישראלי לזמרה אמנותית.