המופע יתקיים ביום חמישי, 23 בדצמבר, בשעה 20:00 במרכז המוסיקה העירוני תל אביב יפו – רחוב שארית ישראל 10 (בגן הסמוך לאצטדיון בלומפילד ממזרח).
אנדרה היידו: דיברטימנטו לתזמורת כלי קשת
סקרצנדו | קפריצ'יו | רוסטיקו | בלט | רונדו – פינאלה
חנה אג'יאשווילי: "רחיפה" לתזמורת קאמרית (בכורה)
מרק קופיטמן: "קדיש" לצ'לו ותזמורת כלי קשת
נעמה פרל-צדוק: "תמונות חקלאיות" לתזמורת קאמרית (בכורה)
הלל צרי: קונצ'רטו לצ'לו ותזמורת כלי קשת (בכורה)
פרלוד – קזאלס | פנטסיה על סרדנה | לרגו – אלגרו ויוואצ'ה
צ'לו – הלל צרי
מנצח – אילן וולקוב
חנה אג'יאשווילי
ד"ר חנה אג'יאשוילי נולדה בטביליסי, גאורגיה, ולמדה פסנתר וקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה ע"ש סרג'ישוילי בהדרכתו של נודאר ממיסשוילי. בשנת 1996 עברה למוסקבה, שם למדה קומפוזיציה אצל ולדימיר טרנופולסקי עד 2001. ב-2007 סיימה דוקטורט בהלחנה באוניברסיטת בר-אילן אצל הפרופסורים גדעון לבינסון ובטי אוליברו. זכתה בפרסים רבים, בהם פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים ב-2008, ובפרס אקו"ם ע"ש מנחם אבידום ב-2017 עבור היצירה הקונצרטנטית Mere Air. ב-2018 הרצתה באוניברסיטת רייס שביוסטון במסגרת תכנית Visiting Artist of Israeli Institute. יצירותיה מבוצעות ע"י אנסמבלים מובילים בארץ ובחו"ל, כדוגמת מוסיקה נובה, אנסמבל המאה ה-21", אנסמבל מיתר, Continuum מניו יורק, Studio for New Music ממוסקבה, Triomisicals ממדריד, Momenta Quartet מניו יורק, Mivos Quartet ועוד. ב-2019 יצירתה נבחרה לביצוע בפסטיבל הבינלאומי היוקרתי למוזיקה עכשווית Music World Days במסגרת ISCM.
על "רחיפה":
בכתיבת היצירה השתמשתי בדמיון שלי: דמיינתי את התזמורת מנגנת את היצירה, ושמעתי משהו מאד אוורירי, קל ושקוף. קודם כל נוצרה כותרת היצירה, לאחר מכן "הקשבתי" לה ואז התחלתי לכתוב אותה. כלי הקשת מנגנים לרוב "צלילים עיליים" (אוברטונים), המעניקים תחושה של שקיפות. כלי הנשיפה מעץ מנגנים את "הנושא הראשי", שבפתח היצירה מנוגן על ידי חליל צד ואז עובר לכלי נשיפה אחרים. לקראת סוף היצירה גם כלי הנשיפה מתחילים לנגן אוברטונים בדומה לכלי הקשת. כלי ההקשה ביצירה מקשרים בין כלי הנשיפה לכלי הקשת, ובסוף היצירה "כל חומרים" המתוארים עפים למעלה. היצירה נכתבה במיוחד לחג המוסיקה ישראלית 2021.
מרק קופיטמן
מרק קופיטמן נולד בקמנץ-פודולסקי (כיום באוקראינה). הוא בוגר בית הספר לרפואה של טשרנוביץ' ובעל תואר שני מהאקדמיה למוזיקה בלבוב ודוקטורט מהקונסרבטוריון הלאומי ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה. לימד באקדמיות למוסיקה במוסקבה, אלמה-אטה וקישינב. יצירותיו זכו לביצועים רבים בבריה"מ, וזיכו אותו במספר פרסים יוקרתיים. מאז עלייתו ארצה בשנת 1972, כיהן קופיטמן כמורה לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שם כיהן גם כראש החוג לתיאוריה, קומפוזיציה וניצוח, כדיקן האקדמיה וכממלא מקום ראש האקדמיה. במקביל שימש קופיטמן פרופסור אורח קבוע באוניברסיטה העברית, ולימד כמרצה אורח באוניברסיטת פנסילבניה ובסמינרים וכיתות אמן באירופה ובארה"ב. בשנת 1986 זכה בפרס קוסביצקי על יצירתו "לקול הזיכרונות", ובשנת 1992 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים כיוצר. בין יצירותיו ניתן למנות שתי אופרות, בלטים, יצירות לתזמורת, קונצ'רטי ומספר רב של יצירות קאמריות, כליות וקוליות. רבות מהן בוצעו באולמות קונצרטים ופסטיבלים חשובים בארץ, באירופה, בצפון אמריקה, ביפן ובאוסטרליה.
על "קדיש":
הגרסה הראשונה של היצירה נכתבה כבר ב-1966 בבריה"מ כרביעייה לכלי קשת לזכרו של אביו. הנוסח התזמורתי של היצירה נכתב ב-1982, לאחר שעלה ארצה, לרגל חנוכת בית הכנסת הגדול. ליצירה שלושה חלקים: אחרי מונולוג של הצ'לו יש הסתרגות של מוטיבים ריקודיים ורצ'יטטיביים. המרכז הלירי הוא חלק רך וחלומי, ואת החלק האחרון פותח "קפאון" מקצבי ושרשור מחולות "פֿריילעכס" יהודיים. מונולוג נוסף של הצ'לו – כמבט אל נושאים קודמים – חותם את היצירה.
נעמה פרל צדוק
בעלת תואר שני בקומפוזיציה מאוניברסיטת חיפה ותואר ראשון בחינוך מוזיקלי ממכללת לוינסקי. בנוסף שילבה לימודי קומפוזיציה, עיבוד ותזמור בבי"ס רימון למוזיקה. למדה אצל המלחינים עודד זהבי, איתן שטיינברג, הגר קדימה ורפי קדישזון. לאחרונה השתתפה בכיתות אומן עם המלחינים פיליפ לרו ומאורו לנזה. כיום חיה בקיבוץ טירת צבי, חברה באיגוד המלחינים הישראלי ופורום המלחינות ופעילה בתחום היצירה המוזיקלית האמנותית לצד יצירת מוזיקה מקורית למדיות שונות כגון תיאטרון ומחול. במקביל לפועלה האמנותי משמשת כמרצה במחלקה להנדסת קול במכללה הטכנולוגית כנרת וכן מלמדת במגמות מוזיקה בתיכונים שונים. בנוסף, מרצה על יצירותיה ועל עבודת המאסטר שלה בארץ ובאירופה.
ביצירתה, שואבת השראה ממקורות מגוונים-עולם הטבע, החי והדומם וכן בוחנת ומרחיבה גבולות של סגנונות ומסורות מוזיקליות עתיקות לצד חדשות. יצירותיה בוצעו ע"י אנסמבל סולני תל אביב, אנסמבל מודאליוס, חגי יודן ועוד. בימים אלו מקליטה אלבום העוסק בשילוב מוזיקה תימנית עממית עם מוזיקה אמנותית-מודרנית.
על "תמונות חקלאיות"
(משך היצירה כ-8 דק', חוברה בשנת 2021. בעלת פרק אחד, בכורה עולמית בחג המוזיקה 2021)
היצירה נכתבה בהשראת צילומי הרחפן המרהיבים של הצלם גיא שרי, אשר מתעד את תהליך העבודה של החקלאים בעמק בית-שאן. היצירה מורכבת ממספר תמונות, הנשזרות לכדי תמונה אחת גדולה. התמונות מקיפות הן את נוף העמק והן את התהליך הארוך שעוברים הגידולים החקלאיים. המצלולים השונים, המקצבים ואופי כל אחת מהתמונות מושפעים מפעולות החקלאים והמכונות החקלאיות. היצירה נכתבה במיוחד לחג המוסיקה הישראלית 2021.
הלל צרי
הצ'לן הלל צרי זכה במדליית הזהב בתחרות ע"ש קנלס בברצלונה וכן בפרסים בתחרויות רוסטרופוביץ', ז'נבה, סטראדיוואריוס, וויטקר, פרס ג'קסון בטנגלווד, ובתחרויות האביב. תלמידם של עוזי ויזל וגרינהאוז. הופיע עם הפילהרמונית הישראלית, סימפונית דיסלדורף, סימפונית ירושלים, הקאמרית של פילדלפיה, הקאמרית הישראלית, הסימפונית הסקוטית BBC ועוד, תחת שרביטם של מהטה, שלון, וולקוב, סלואן, שריף ורבים אחרים. הופיע בפסטיבלים רבים כפסטיבל ישראל, מרלבורו, קשת אילון, סולסונה וטנגלווד. בינואר 2008 הופיע עם זובין מהטה כסולן באולם עצרת האו"ם בNY ביום הבינלאומי לזכר השואה והגבורה. כמלחין כתב סוויטה לצ'לו ותזמורת על נושאים מהאופרה כרמן, מחרוזת לאדינו למיתרים, שלישיית מיתרים, "כרמל" – אוסף שירים ופסוקים לקול ואנסמבל ו"חושן" ל-12 צ'לים. כמנצח הופיע עם סימפונט רעננה, הקאמרטה הישראלית, הפילהרמונית הצעירה ועוד. מקליט רבות ובין הקלטותיו אלבום וירטואוזי בחברת "צ'לו קלאסיקס" מלונדון שנבחר בינואר 2014 ל"דיסק השבוע" של ה-BBC. מכהן כפרופסור בביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת ת"א.
על הקונצ'רטו: הקונצ'רטו נכתה במיוחד לקונצרט זה. לקונצ'רטו שלושה פרקים: הפרק הראשון, קזאלס, הינו מחווה לעוזי ויזל ומבוסס על נושא בעל הצלילים דו-לה-מי במול-לה-מי במול, הלקוחים משמו של קזאלס. הפרק השני הינו ריקוד סרדנה, שהוא הריקוד הלאומי של קטלוניה. הריקוד, שמנוגן ע"י להקת Cobla בכלי נשיפה ובס ובמבוצע ברחובות במעגלים, היה אהוב מאוד על קזאלס. הפרק השלישי נפתח במבוא איטי ולאחר מכן מנוגן בתנופה.
אנדרה היידו
אנדרה היידו נולד ב-1932 בבודפשט (הונגריה) ונפטר השנה בגיל 84. למד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט אצל סוונסקי ופרנקו סאבו (קומפוזיציה), סגדי (פסנתר) וקודאי (אתנומוזיקולוגיה). ב- 1956 היגר לצרפת, שם המשיך את לימודיו אצל דריוס מיו ואוליביה מסיאן בקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה בפריז. מאז 1966 התגורר בירושלים. במשך שנים לימד קומפוזיציה באקדמיה למוסיקה בתל אביב וכיהן כראש המחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. יצירותיו המוקדמות, אותן חיבר בצרפת משקפות רצון עז ליצור שפה אישית. ביצירותיו המאוחרות יותר מורגשת מגמה סוריאליסטית ושיטת חשיבה הקרויה "זרם התודעה". יצירותיו בארץ התאפיינו בנושאים בעלי זיקה ליהדות ולקיום היהודי. כמו כן חיבר מספר קבצים שעניינם פיתוח היצירתיות אצל תלמידי מוזיקה. פרסם מספר מאמרים ומונוגרפיות על שירת הצוענים, על מוזיקת הכליזמרים וכעל הניגון החסידי. בשנת 1997 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
על הדיברטימנטו:
היצירה נוצרה כמו באקראי. גיורא פיידמן, אשר ביצע את תרועת מלך" שלי בברלין עם חברי הפילהרמונית הצעירה של פרנקפורט, ביקש ממני יצירה קצרה נוספת לאותו הרכב בלי קלרינט. התאריך היה קרוב ונותרו לי מספר שבועות בלבד. זה היה בעצם גם יתרון, כי לא יכולתי לבזבז את הזמן להעמקה או לפקפוקים. היו אלה ימות קיץ: חופש בצפת עם ילדיי, מחנה מוסיקלי בהדסים ובכל מקום היצירה זורמת לי בראש. אני זוכר כיצד נושא הפינאלה הופיע פתאום באיזה לונה פארק בנתניה תוך כדי צרחות של בני: "אבא תעלה אותי! סובב אותי חזק!". מצב רוחי היה קליל ועליז וזה מורגש ביצירה.
אילן וולקוב:
אילן וולקוב מנצח בקביעות על תזמורות ואנסמבלים חשובים ברחבי העולם, שולט ברפרטואר מגוון ומופיע ברבים מהפסטיבלים היוקרתיים ביותר, בהם זלצבורג, אדינבורו, הפרומס, לוצרן וברלין. בין היתר ניצח על התזמורת הסימפונית של הבי'בי'סי', הסימפונית של ברמינגהם, הסימפונית של רדיו בווריה, הפילהרמונית של סאול, אנסמבל אינטרקונטמפורן, הפילהרמונית של אוסלו, הפילהרמונית של ניו יורק והתזמורת הפילהרמונית הישראלית. על הפקות אופרה ניצח באופרה של שטוטגארט, באופרה של סן פרנציסקו, באופרה הלאומית של וושינגטון, בקפיטול בטולוז, באופרה הישראלית ובפסטיבל גליינבורן. אילן וולקוב הוא חסיד נלהב של "מוזיקה חדישה" ולכן יזם את טקטוניקס ברייקיאוויק שבאיסלנד. התוכניות הרבגוניות של טקטוניקס, המשקפות את התעניינותו במוזיקה ניסיונית, אילתור חופשי, מוזיקה אלקטרונית, מוזיקה עממית, מוזיקת עולם והיפ-הופ, הוצגו עד כה 21 פעמים בפסטיבלים באדלאיד, באוסלו, בניו יורק, בתל אביב, בקרקוב, באתונה, בגלזגו וברייקיאוויק. הקלטותיו הרבות זיכוהו בפרסים יוקרתיים. אילן וולקוב, שנולד בישראל ב-1976, החל את הקריירה שלו בגיל 19 כמנצחה הראשי של תזמורת הנוער הפילהרמונית של לונדון וכעוזר למנצח בתזמורת הסימפונית של בוסטון. ב-2003 מונה למנצח ראשי של התזמורת הסימפונית הסקוטית של הבי'בי'סי' וב-2009 מונה למנצח-אורח ראשי של תזמורת זו. בשנים 2011-14 כיהן במנהל מוזיקלי וכמנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של איסלנד.
הקאמרטה הישראלית ירושלים:
את הקאמרטה הישראלית ירושלים ייסד בשנת 1984 פרופ' אבנר בירון, המשמש גם כיום המנהל האמנותי והמנצח של התזמורת. תוך זמן קצר תפסה הקאמרטה מקום חשוב במפת המוזיקה בישראל והפכה לתזמורת הקאמרית המובילה בארץ ובעלת מוניטין בין-לאומי. התזמורת משמשת שגרירת תרבות, המייצגת את מדינת ישראל ובירתה, והיא מקיימת סיורי קונצרטים באירופה, בארה"ב, באוסטרליה ובמזרח הרחוק. כמו כן, לתזמורת תרומה מכרעת לעידוד היצירה המוזיקלית הישראלית המקורית ולשימורה; מאז הקמתה, הזמינה הקאמרטה עשרות רבות של יצירות ממלחינים ישראלים, והתזמורת ניגנה והקליטה אותן בביצועי בכורה בארץ ובסיורי קונצרטים ברחבי העולם. הקאמרטה מקיימת סדרות קונצרטים למנויים בירושלים, בתל אביב, ברחובות, בזכרון יעקב וכן מופיעה ביישובים נוספים ברחבי הארץ.