יועץ מוסיקלי ומנצח ראשי – יואל לוי

20:30 – אולם מרכז רפפורט חיפה

מנצח – רתם ניר

צבי אבני: חזיונות מדבר (1991)
התעוררות | התייחדות | חגיגות מחול
דור פישר: קינת הטייס לנסיך הקטן (2018-2019)
מתוך עיניים עצומות, שלוש תמונות לתזמורת 
אביה קופלמן: בין עזה לברלין (2014)
Intro | War | Escapism | Autopia | Anxiety | Finale

בתכנית של תזמורת חיפה, החותמת את חג המוסיקה השנה, נוכל לשמוע את התמורות שעוברת המוסיקה הישראלית דרך הדורות, את הפרספקטיבות השונות של מלחיניה ואת השינויים שעברה בנושאים המעסיקים אותה. שלושה מלחינים מדורות שונים שכל אחד ואחת הוא ביטוי לעולם ולהקשר תרבותי, היסטורי וגיאופוליטי אחר, עולמות צליליים שונים המושפעים מנסיבות חיים וביוגרפיה אישית ולאומית כאחד. צבי אבני, מבכירי המלחינים הישראלים ויליד גרמניה של שנות ה20, מביט במדבר וחזיונותיו. אביה קופלמן – ילידת רוסיה שני דורות קדימה – מסתכלת בכיוון ההפוך – מעזה לברלין והטווח המוסיקלי שבינן. והצעיר שבחבורה, דור פישר, בקינה לטייס והסופר אנטואן דה סנט אקזופרי והנסיך הקטן שלו, שמטוסו התרסק בין ציוויליזציות בלב הסהרה, בעולם מוסיקלי המתייחס לפנטסיה, מדע בדיוני ואף משחקי מחשב.

צבי אבני
מבכירי הקומפוזיטורים בישראל. חתן פרס ישראל (2001). נולד בגרמניה ב-1927 ועלה ארצה ב1935-. את ראשית צעדיו בתחום המוסיקה עשה בכוחות עצמו ואחר-כך למד אצל פאול בן-חיים ומרדכי סתר, באקדמיה למוסיקה בתל אביב. בהמשך השתלם בארצות-הברית, אצל ולדימיר אוסצ'בסקי במרכז למוזיקה אלקטרונית של אוניברסיטת קולומביה-פרינסטון וכן בטנגלווד אצל אהרון קופלנד ולוקאס פוס. שימש כראש החוג לתיאוריה ולקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, יסד את המעבדה למוזיקה אלקטרונית ועמד בראשה וכיום משמש כפרופסור לתיאוריה ולקומפוזיציה במוסד זה.
יצירותיו כוללות מוזיקה תזמורתית, קאמרית, קולית ומקהלתית, מוזיקה אלקטרונית וכן מוזיקה לבלט, לתיאטרון, סרטים אמנותיים, תסכיתי רדיו ועוד. רבות מהן הודפסו ויצאו לאור על גבי תקליטים ותקליטורים ומבוצעות לעיתים תכופות ברחבי העולם בידי סולנים, הרכבים ותזמורות בארץ, באירופה ובאמריקה. בנוסף לפרס ישראל, זכה אבני בפרס האמנות של מדינת הסאר בגרמניה (1998), פרס ראש הממשלה מטעם השופטים על מפעל חיים (1998), פרס אקו"ם על מפעל חיים (1986), פרס אנגל, פרס ליברסון, פרס קיסטרמאייר, פרס אמ"ת (2015) ועוד.
במסגרת פעילותו הענפה בחיי המוזיקה של ישראל, שימש בעבר כיו"ר איגוד הקומפוזיטורים בישראל ועמד בראש 'ימי המוסיקה הבינלאומיים' שהיו בישראל ב1980-. שנים אחדות היה יו"ר המדור למוסיקה של המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות ושימש פעמיים כיו"ר חבר השופטים של התחרות הבינלאומית לפסנתר על-שם ארתור רובינשטיין (ב1989- וב1992-). מ1991- הוא יו"ר ההנהלה של תנועת הנוער המוזיקלי בישראל. יצג את ישראל בפורומים בינלאומיים שונים ונשלח מטעם המדינה למסעות-הרצאות מקיפים בחו"ל.
"הסימפוניה חזיונות מדבר עברה תמורות רבות בתהליך יצירתה. הרעיון עלה מתוך התנסות ראשונה שעברתי במדבר, כאשר נשלחתי בסוף שנות השישים להרצות באוזני יחידה של צה"ל במדבר סיני. רגע הזריחה בשממה היבשה, הרגשת האין סוף והמיתוסים התנכ"יים הקשורים במדבר עוררו בתודעתי את הצורך למצוא להם ביטוי מוזיקלי.
היצירה התגבשה באיטיות רבה ותהליך יצירתה, מהתכנון הראשוני ועד לגיבושה הסופי נמשך שתים עשרה שנים. הזמנה של קרן תל אביב לספרות ולאמנות משנת 1987 לחבר סימפוניה עבור התזמורת הפילהרמונית הישראלית נתנה לי עידוד לגיבוש הרעיונות שהופיעו במהלך השנים בשלושה פרקים סימפוניים".
הסימפוניה היא יצירה לתזמורת גדולה, וגוני התזמורת הם המרכיבים העיקריים בה. הנושא הפותח מנוגן בכינור והוא מלודיה מתמשכת ומתפתלת. האבוב הראשון מנגן את הנושא הראשי שהוא מנגינה ארוכה ללא חזרות פנימיות. כלי הנשיפה האחרים מצטרפים ויוצרים ערפל צלילי. הפרק השני הוא רצ'יטטיב עז ביטוי המנוגן בדיאלוג בין כלי הקשת לבין הקרן. הוא מוביל ללא הפסקה אל פרק הסיום, חגיגות מחול הקולני שבמרכזו ציטוט של הפיוט של יהודי ספרד "אין אדיר כאדוני". לאחריו מופיע מרש פרודי במשקל משולש המסתיים בעוצמה רבה.
יהואש הירשברג, מבוסס על הספר המשותף עם רקפת בר שדה צבי אבני: חייו ויצירתו.

דור פישר
מלחין, מנצח, ונגן כלי הקשה. יצירותיו בוצעו ע"י התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית הבינלאומית של לביב, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הקאמרית הקיבוצית, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הקאמרית רמת גן ואנסמבל "טרמולו", ובפסטיבלים שונים כגון פסטיבל פליציה בלומנטל, חג המוסיקה הישראלית, פסטיבל קונטרסטים למוזיקה חדשה בלביב. יצירותיו זכו בפרסים שונים וביניהם: המקום השני של הפרס ע"ש אברהם קלון למלחינים צעירים לשנת 2017, מלגת הצטיינות בקומפוזיציה מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, ופרס עדן פרטוש לביצוע יצירה ישראלית.
ב-2019 ניצח על הבכורה האירופאית של יצירתו "ציפייה ואבסורד" עם אנסמבל טרמולו והתזמורת הסימפונית הבינלאומית של לביב. בגיל 15 ניצח על שתיים מיצירותיו בביצוע התזמורת הסימפונית חיפה בהדרכתו של נעם שריף. דור הופיע כמנצח עם התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הרחוב הירושלמית, התזמורת הסימפונית הבינלאומית של לביב והתזמורת הסימפונית הלאומית של ליטא.
דור למד קומפוזיציה אצל ינעם ליף, מנחם ויזנברג ויצחק סדאי. ב-2019 סיים בהצטיינות תואר ראשון בניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים כתלמיד של יובל צורן. במסגרת לימודיו באקדמיה זכה דור בפרס מצטיין דיקאן והעלה כרסיטל סיום ביצוע קאמרי ל"פולחן האביב" של סטרווינסקי עם נגנים מובילים מהתזמורת הסימפונית ירושלים. כעת לומד ניצוח אצל מר אי-אן שו בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה.
השתתף בכיתות אמן בינלאומיות בניצוח בהנחיית מרצים ממוסדות מובילים בעולם, וביניהם קולין מטרס (האקדמיה המלכותית, לונדון), אולריך ווינדפור (ביה"ס הגבוה למוזיקה ודרמה בהמבורג), האוורד וויליאמס (הקולג' המלכותי בלונדון), שרון צ'ו (האקדמיה לאומנויות הבמה בהונג קונג).
על היצירה: "קינת הטייס לנסיך הקטן" היא התמונה השלישית והאחרונה מתוך "עיניים עצומות", אוסף של שלושה נוקטורנים לתזמורת. יחד, הם מרכיבים מסע מחיי ערוּת דרך שינה וחלומות, ולבסוף מוות. על אף שהקינה עצמה לא מתוארת בספרו של אנטואן סנט אכזופרי, "הנסיך הקטן", היא מרומזת בשיחה האחרונה, האינטנסיבית והאינטימית, בין הנסיך והטייס. הטייס מחזיק את הנסיך קרוב אל ליבו לפני שהנסיך הולך מרצונו לנחש שיכיש אותו למוות. בעוד שהספר עצמו מאוד עדין, סימבוליסטי ואקספרסיוניסטי, בחר המלחין בגישה אקספרסיוניסטית יותר כדי להביע את תגובתו לספר זה.
מנקודת מבטו של הטייס, כאשר הנסיך מת – כל העולם מת יחד איתו. בקינה, מתאר המלחין את אזור הסְפַר החלומי של מדבר הסהרה כרקע מיסטי לצער עצום הממדים שחווה הטייס, כשהוא נפרד מהנסיך. הקינה בנויה סביב שני גלים הדרגתיים של התאבלות, שנבנים על גבי הגבעות הגדולות והמישורים הרחבים של הסהרה. הנסיך, המיוצג ע"י נושא אניגמטי בחליל, הוא סמל של הטוהר והילדיות של העולם, והוא מזכיר לטייס את הילד שבתוכו. הטייס מבכה את מותו של הנסיך כאילו היה בנוֹ שלו בגלים של אֵבֶל תזמורתי, זועק אל מול השקט הנורא של המדבר: הנסיך שלי מת.
המדבר לפתע מהדהד את דמעותיו ומתעורר באישון הלילה עם אורם של מאה מיליון פעמונים, צוחקים במתיקות, ושולח את הנסיך בחזרה לכוכב מוצאו. באקורד האחרון, כל שמשאיר הנסיך אחריו הוא החיוך שלו.
היצירה מוקדשת לזכרו של המלחין חיים טוקצ'ינסקי ז"ל, שנהרג בטרם עת בגיל 30 בשנת 2018. "הנסיך הקטן" היה הספר האהוב עליו. יהי זכרו ברוך.

אביה קופלמן
מלחינה ישראלית מובילה זוכת פרסים, אשר נולדה במוסקבה, גדלה בירושלים ומתגוררת בתל אביב. זוכה להכרה בינלאומית על יצירותיה הסימפוניות, הקאמריות, הווקאליות והרב-סגנוניות אותן הלחינה עבור הרכבים מרחבי העולם. זוכת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים בשנת 2007. היא היחידה שנבחרה מבין למעלה מ-200 מלחינים מכל העולם לכתוב יצירה עבור רביעיית קרונוס. היצירה, אשר בוצעה בבכורה בקרנגי הול ומאז בהופעותיהם השונות, מנוגנת עד היום על ידי הרכבים מצוינים מכל רחבי העולם. הופיעה בקרנגי הול בתפקיד פסנתר ביצירתה שהוזמנה על ידם.
בשנים 2013-2020 שימשה אביה קופלמן כמלחינת הבית של התזמורת הסימפונית ירושלים.
מלבד פעילותה בשדה העולם הקלאסי, הקימה אביה הרכב ג׳אז-פיוז׳ן ״פרויקט טורקיז״ בו כתבה את כל המוזיקה וניגנה פסנתר. במקביל שיתפה פעולה עם מוזיקאים ממגוון סגנונות: מוזיקת עולם, רוק, אלקטרונית ועוד.
בשנת 2021 חצתה את הקוים אל עולם הפופ והוציאה את אלבומה Minority – אלבום ארט-פופ המורכב מ-11 שירים וקטעים אינסטרומנטליים למיתרים. האלבום כולו נכתב, הולחן והופק בידי אביה, ועולה כהופעה בימים אלה ממש.
במקביל לפעילותה המוזיקלית, פעילה אביה לקידום המוזיקאים הישראלים: כמלחינת בית של התזמורת הסימפונית ירושלים קידמה ביצועים והזמנה של יצירות ישראליות חדשות, שימשה שנים רבות כמרצה בבית ספר רימון, מכללת הד, מרצה אורחת בכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ומלמדת הלחנה. בימים אלה הקימה עם מוזיקאיות נוספות את "קדמה" (Kadma) – התנועה לקידום נשים במוזיקה.
על היצירה:
בין עזה לברלין זה אנחנו. חולמים על ברלין ותקועים עם עזה. מקנאים בשפע התרבותי, בנימוסים, בכלכלה ובחינוך בברלין. מנגנים בתזמורות שלנו רק בטהובן, מאהלר וברהמס, כאילו אנחנו שם, ועוד לפני 200 שנה. אבל אנחנו פה, עם מלחמה כל קיץ. עם תקציב שהולך לביטחון, ומאבק בלתי נגמר בין שני עמים. עם כל הבעיות, כל המורכבויות, מפגש התרבויות, אי היציבות, החום והלחות.
והצלילים המקומיים אחרים לגמרי, והתרבות שנוצרת כאן כיום היא חיה ובועטת ומורכבת, למרות אי רצון התזמורות ובאיהן להכיר בכך. ועל כך היצירה.
6 פרקים קצרים – שמשקפים את קצב החיים הנוכחי, השונה כל כך מזה של מלחיני אירופה במאה ה-19 – ומנוגדים, טעונים בכל המתח שיש כאן. יצירה אשר נכתבה בתקופת ״צוק איתן״,2014, כשהמוות היה מוחשי מתמיד.

רתם ניר – מנצח
נולד בישראל. הינו עוזר מנצח באופרה הישראלית ובתזמורת הקאמרית הישראלית. ניצח על מיטב התזמורות הישראליות, לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הקאמרית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, סימפונט רעננה, התזמורת הקאמרית הקיבוצית והתזמורת הסימפונית חיפה. זכה בתחרויות הניצוח ״שרביט הזהב״ (בשיתוף ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה והתזמורת הסימפונית חיפה) וחממת המנצחים של התזמורת הקאמרית הישראלית. בשנים 2022-2019 שימש כנגן בסון משנה לראשון בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.
את חינוכו המוזיקלי רכש בקונסרבטוריון נס ציונה, וסיים בהצטיינות את לימודיו בתיכון הארצי לאמנויות ע"ש תלמה ילין. בצה"ל שירת במעמד מוזיקאי מצטיין כמעבד לרביעיות כלי קשת ותוך כדי כך למד בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה הן ניצוח בכיתתו של יואב תלמי והן נגינה בבסון בכיתתו של דניאל מזעקי. במסגרת לימודיו השתתף בכיתות אמן בניצוח עם המנצחים אוסמו ואנסקה ואיבן פישר.

התזמורת הסימפונית חיפה
התזמורת בסימפונית חיפה נוסדה בשנת 1950 ע"י המלחין והפסנתרן פרנק פלג והמורה לכינור צבי רוטנברג. החל משנת 2021 מכהן יואל לוי כיועץ המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת.
בתזמורת הסימפונית חיפה חברים 65 נגנים המהווים שילוב של נגנים צעירים ומנוסים, עולים חדשים, עולים ותיקים ומוזיקאים שגדלו והתחנכו בישראל. התזמורת ערכה סיורים בצרפת, שוויץ, בלגיה, גרמניה, איטליה וארה"ב. כמו כן השתתפה בפסטיבלים בינלאומיים בקורסיקה, דיסלדורף, מנהיים בזטנסון ולייאג'.
התזמורת מבצעת רפרטואר מגוון המתאים לכל טווח הגילאים מינקות ועד בגרות, ומקיימת מבחר סדרות קלאסיות, קונצרטים למשפחה, קונצרטים בשילוב זמרים ויוצרים ישראלים מובילים, מארחת מנצחים וסולנים בינלאומיים.
במסגרת התזמורת הסימפונית חיפה פועלים האופרה חיפה, מקהלות בת שיר והביג בנד חיפה. התזמורת מפעילה תכניות חינוכיות בגנים ובבתי הספר, וכן תכנית למצטיינים HSO Young.